<h1>רבינו ירוחם מישרים ני"ז</h1>
<h2>דף טז.</h2>
מקנה דבר שלא בא לעולם או מזכה או משייר בין במכר בין במתנת בריא בין במתנת ש"מ כגון פירו' עד שיאמר דקל זה לפירותיו וכתבו התוספו' וכן פרשב"ם אבל מתנה דבר שלא בא לעולם כגון שדה זו על מנת שתתן לי סאה חטים בזמנו ואינו משייר דבר שלא בא לעולם כגון חוץ מדבר פלו' אלא אם כן משמע מלשונו ששעבד ושייר מקום לאותו דבר כגון לוי שמכר שדה על מנת שמעשר ראשון שלו ששייר מקום בשדה כי משייר בעין יפה משייר בבתרא. מוכר עובר שפחה או ולד בהמה או פירות השדה שאינם בעולם לא קנה אבל מוכר בהמה ומשייר עוברה ומוכר לו שפחה ומשייר עובריה קנה בתרא. בתוס' המוכר פירות לחבירו בחזקת שיש לו ונמצא שאין לו לא כל הימנו לאבד זכותו של זה ובעל העטור כתב דלא אמרי' דבר שלא בא לעולם כששניהם יודעים שלא בא לעולם כגון פירות דקל אבל כאן הלוקח שיש לו בידו ולכך קנה ואל תקשה מנמצא' שדה שאינה שלו דהתם מכר לו דבר מסויים ואז לא קנה אבל לא מכר לו דבר מסויים אלא שאמר לו דבר פלוני אני מוכר לך ולא אמר לו זה צריך לקנות אם אין לו. אין אדם מקנה דבר שאינו ברשותו כמו דבר שלא בא לעולם כי הכל מיקרי דבר שלא בא לעולם כגון מה שאירש מאבא מכור לך ואם לא כלומר שאין לו דקלי' זבין ליה תרי דקלי פי' כדי לעמוד בדבורו שלא יהא מחוייב לקנות מאחר שאינו ברשותו בתרא. מה שאירש מאבא מכור לך מה שתעלה מצודתי לא אמר כלום. ואם אמר שדה זו או היום דבריו קיימים משום כבוד אביו שהיה גוסס והיה צריך לתכריכי אביו או בשביל מזונות היום ופי' בירושלמי כגון שהיה אביו גוסס ולא היו לו תכריכין ומכר מה שהוא יורש היום מאביו כדי לקנות תכריכי'. וכתב גאון דוק' בכדי שיעור תכריכין אבל יותר מכאן לא וכמו כן כתב בכדי חייו דוקא בכדי חיי היום כתובות. כתב הרא"ש בתשוב' אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם בין ראוי לירש בין אינו ראוי. מה שעיזי חולבות מכו' לך או מה שרחלי גוזזות או מה שכוורותי רודות כל זה אינו דב' שלא בא לעולם אפילו אין להם גיזה או דבש או חלב אף על פי שיגדל אחר כך ואין בזה הענין חלוק אלא לענין רבית מציעא [ס"ד ע"א]. מוכר כתובת אמו בטובת הנאה פרש"י שמכר' בנכסי אביו שאם ימות אביו ואחר כך תמות אמו וירש כתובתה והתנה שאם תבוא אמו ותערער לא יפצה ולא יסלק ערעורה ושכיבה ולא ערערה הוא אינו יכול לעמוד במקום אמו וכתב ר"ת שהוא כמו שדה זו שכתבתי למעלה שברר המכר ועל כן קיי' כלו' שברר הכתובה אבל מוכר סתם מה שיירש אינו כלום ורש"י פיר' שמכר שדה מיוחד לכתובת אמו כתובות. מוכר פירות דקל עד שלא באו לעולם יכול לחזור בו אפילו אח' שבאו לעולם ואי שמיט ואכי' לא מפקינן מיניה כלומר שאכל הלוקח הפירות. וכתב הרמב"ם ז"ל ואין שום א' מהם שחזר בו מקבל מי שפרע מציעא.
